מגיפת הקורונה העמידה את התיירות הישראלית מול שוקת שבורה, ענף התעופה ספג מהלומה כה קשה שבתקשורת יש כבר שמועות על פשיטת רגל של חברות תעופה גדולות כגון: אל –על . ישראל היא מיקרוקוסמוס מול שאר העולם (בהיבט התיירותי לפחות) ואם נתייחס לענף הצימרים שהוא עורק חשוב בתוך הגוף הגדול הזה שנקרא "תיירות ישראלית" שרץ אחוז אמוק אל תוך המבצר שלו כדי להימלט מהמגיפה האכזרית ובדרך גודע מהשורש את העץ עב הכרס הזה.
הצימרים התנהלו עקב לצד אגודל עם עולם הטיולים הישראלי, תחום שהיה פופולארי בעיקר בקרב נופשים ישראלים שהגיעו לצימר עם המשפחה כדי לשלב את האירוח בו עם טיול , למשל באזור רמות מנשה(הסמוך לכרמל) , אזור הקרוי "טוסקנה הישראלית" יש מסלול טבע עם אגם יפהפה , ברווזים, צבי מים, נחל ופריחה (באביב) הנקרא "מאגר גלעד" . אזור טיולים זה הכולל ערב רב של מסלולי טיול ושמורות כגון: נחל תנינים , נחל השופט ושמורות נוספות הפיח חיים ותקוות רבות בקרב בעלי הצימרים באזור יפה זה שמשרה אווירת שלווה ונינוחות.
בידוד הצימרים בישראל
אך מה לעשות שהחיים הם לא תמיד לפי הספר, וכשהגיעה מגפת הקורונה, בעלי הצימרים וכל ענף התיירות הונחה ע"י משרד הבריאות לסגור את שעריו באופן מלא , על הנזקים הכלכליים והמנטליים שנגרמו , ראיתם כולכם כבר בחדשות , אבל כאן רציתי להציג היבט אחר של המטייל הישראלי שכל כך אהב לצאת לטבע , להתארח בצימר שווה הכולל: בקתת עץ כפרית באזור פסטורלי, עם ג'קוזי מפנק. חלקת אלוהים קטנה שהיא רק שלו לאורך תקופת החופש וכן איך לא, מקום לבשל והתיך נתחי בשר על גבי מנגל מיוזע.
ואכן לדאבוננו הרב, כל הצדדים יצאו מופסדים וכאן הכוונה לכולם ללא יוצא מהכלל: התיירנים ובעלי הצימרים שחיים מהענף הזה, שגם כך הוא עונתי ואינו בעל תפוסה מלאה כל השנה, נותרו ללא פרנסה, המדינה הפסידה הון עתק במיסים הרבים שקיבלה ונאלצה לשאת בתשלומים רבים של תמיכה ומענקים הן לחולי הקורונה והן לעסקים ששופו בסך כולל של 8 מיליארד שקלים. וכן גם המטיילים שנמנע מהם לטייל לחלוטין ולהתארח ולהתאוורר , פשוט? – ממש לא .
מצב הרוח הלאומי של כולנו היה בפשיטת רגל מנטלית , מה שהוריד את החשק לצאת ,לטייל לישון בצימרים ובקיצור לחיות. הרסן הגדול שהושם בפיהם של תושבי ישראל יצר מציאות של חרדות , חששות של בטחון כלכלי ורפואי.
איסור ההתקהלות והשפעתו על הצימרים
והדבר המרכזי שהוביל את הצימרים והמלונאים בענף לסגור את עסקיהם לחלוטין , עוד לפני שהגיעו ההנחיות המפורשות של משרד הבריאות ,זה האיסור על התקהלות, הלא אנו הישראלים כל כך אוהבים את המגע , תרבות העם החם שאוהב את כל הקפריזות והגחמות האישיות דרך , מכה בכתף, חיבוק או נשיקה , נאסר לחלוטין. בלי משים "משטרת המוחות" הפכה הלכה למעשה ואף בעל צימר לא רצה התקהלויות אצלו בעסק , דבר שעשוי להוביל לשיימינג ברשתות ובתקשורת.
ועל כן הם נקטו בצעדי מנע וסגרו את שעריהם. הרי אם חושבים על זה מהם ערכי הליבה של צימרים בתי מלון וכפר נופש? מהי נוסחת הפלא שגורמת לאנשים לשלם עשרות אלפי שקלים לשלושה ארבעה ימים? . התשובה לכך מתחלקת , כמו כל דבר בחיים לכמה חלקים: בריכת שחייה, ספא, חדר כושר, חדר אוכל, אולמות אירועים, בתי כנסת, מרכזי קניות ועוד.
כל אילו ואחרים יוצרים חוויה מיוחדת במינה אשר מביאה על מגש של כסף את המוצר התיירותי לשולחנו של התייר הישראלי. ומה לעשות כל מה שתואר כאן לעיל אותה נוסחת פלא אינה יכולה להתקיים ללא התקהלות אנשים.
לאור מגבלות אילו נקראו קולות בענף התיירות, על כך שישראל הכריזה מלחמה על תעשיית התיירות הכללית שמייצרת קרוב ל 250 מיליון דולר בשנה בבידוד ובסגר על אזרחיה.
אף פעם לא נדע האם המהלך של הממשלה לבודד ולסגור את המדינה היה נכון. אבל דבר אחד בטוח יכול היה להיות הרבה יותר גרוע אם לא היו ננקטים צעדי ממש בעניין זה.
לפני כשבועיים החלו להתגלות ניצנים של דעיכה במגיפת הקורונה צימרים ובתי מלון נפתחו בהדרגה, אך נאלצו להתאים את תנאי האירוח למציאות הקורונה, זה בא לידי ביטוי בכמה רבדים : היגיינה (הצבת מתקני אלכוג'ל בכל צימר) , סגירת בריכות שחייה , ג'קוזי ושאר מתקני רחצה , חיטוי וניקוי יסודי של צימרים בכל : רצפה, ארונות, מטבח, שירותים, מקלחת מצעים הכל..
לסיכום: כולנו חיכינו לרגע המיוחל שנצא מעבדות לחירות , שנוכל לטייל, להתארח בצימרים, לבלות בטבע , כמובן איך לא – לקנות בטירוף , לחזור לפעילות ספורטיבית ועוד. אמנם הקורונה עדיין כאן ,אך בזעיר אנפין. התאוששות הדרגתית ונכונה של ענף התיירות תוליד בסופו של דבר חזרה בטוחה לשגרה שתחזיר עטרה ליושנה ותחזיר את ענף הצימרים לימי העדנה שלו.
